Kargil, Jammu & Kashmir

אין דברים כאלה. י

הדרך מקשמיר ללדאק עוצרת נשימה ביופיה. יצאנו לדרך בת 434 הק"מ מסרינגר, מטפסים בנוף הקשמירי הירוק לסונמארג, ומשם הנוף נעשה חד יותר; הדרך מתפתלת לאורך נהרות, גושי סלע עצומים מכוסים ירוק, מרבדים של ירוק וירוק על ההרים, כיפותיהם מושלגות, וקרח צבור במורדות, נוטף מים; ושם במבט חטוף מחלון הג'יפ אני רואה את הנוף היפה ביותר שראיתי מעודי. והגענו למעבר ההרים (פאס) זוג'י לה בגובה 3,505 מטר מעל פני הים, נקודת הגבול הגיאוגרפית בין קשמיר ללדאק, ובקור של מינוס חמש מעלות שתינו את אחת מכוסות הצ'אי הטובות. מכאן הירוק מפנה מקומו למדבר הגבוה, ופנים לדאקיים מופיעים בחלון, שונים כל כך מהמוסלמים של העמקים הירוקים שהשארנו מאחור. הדרך ארוכה ומתפתלת, ואנו עוצרים בדראס להפסקת תה וממתקי קוקוס, והמקומיים מספרים את מה שכבר קראנו: דראס היא מקום הישוב השני הקר ביותר בעולם (הראשון נמצא בסיביר) עם טמפרטורות שמגיעות בשיא החורף למינוס 60 מעלות, לפי דבריהם. י
הדרך ממשיכה בנופים מדבריים, ובהמשך חיכתה לנו חניית לילה בקרגיל; ובניגוד גמור לנופים המופלאים התגלתה העיריה כאפורה, קרה ומלאה באנשים חסרי סבלנות לתיירים עייפים שכמונו. השתכנו באכסניה זולה אשר בחדר הכניסה אליה רבצו-ישנו במיטות שדה צפופות מקומיים אשר נחשדו מיד כנהגי משאיות. ביקשנו מים חמים למקלחת (הוט בקט בעברית) וקיבלנו פלטה חשמלית ועליה דלי מתכת מלא מים, שחוברו בחוטי חשמל חשופים ונטולי תקע לחוטי חשמל חשופים ונטולי שקע שבלטו מקיר החדר, תוך יצירת ניצוצות לא-בטיחותיים בעליל. חרדים, ביקשנו מהג'י שיסלק לאלתר את המפגע והלכנו לישון. י

לקראת ארבע בבוקר החל המואזין לקרוא ממש ליד חלוננו, חודר אל תוך חלומותינו בקול צלול וחם, ושותפו החרה-החזיק אחריו בקול עמוק וצרוד, יוצרים מקהלה שמימית-מוסלמית של שניים. קרגיל, גיאוגרפית בלדאק אבל על הגבול הדמוגרפי שבין הבודהיזם לאסלאם, קרובה לקו השליטה של פקיסטן והיתה עד לא מזמן שדה קרב בין שתי המדינות, כשהפקיסטנים נהגו להפגיז שיירות צבא שנעו על הדרך שבה נסענו; ובה המשכנו גם למחרת, המומים מיפי נופי המדבר שנגלו לחלונינו. נסו לדמיין את הרי אילת, רק עצומים פי כמה ומכוסים שכבה לבנה של קרח על הכיפות. שיכורים מהיופי המופלא הזה, הגענו אחר הצהריים ללה, בירת חבל לדאק. י

***

נכתב 30/5/07, 4/06/07