Dharamsala, Himachal Pradesh

באימייל ששלחה מטיבט, כתבה יונת: "התובנה החשובה ביותר שלי מהטיול הזה היא שטיבט איננה כאן. היא כנראה בהודו או בנפאל, אבל לא כאן, תודות לסינים שהרסו את תרבותם ודתם של הטיבטים". י

טיבט נמצאת כאן, בדרמסלה (ולמעשה במקלאוד גאנג', "דרמסלה עילית"; דרמסלה תחתית היא עיר הודית לכל דבר, ומעל מקלאוד גאנג' ישנם שני כפרים, באגסו ודרמקוט, המשמשים כמושבות ישראליות בעונה זו), המכונה גם להאסה הקטנה, ולעיננו התמימות הגלות נראית נוחה. אלפי פליטים טיבטים גרים פה (אחד מהם סיפר לי בשיחת רחוב שהוא "עולה חדש" כי הגיע לפני ארבע עשרה שנים בלבד) והמפורסם שבהם הוא המנהיג הרוחני והמדיני טנזין גיאטסו, הדלאי לאמה ה-14, העומד בראש ממשלת טיבט בגלות. לביוגרפיה של גיאטסו קוראים "חירות בגלות", והחירות מקורה לא בהכנסת האורחים שהעניקה הודו לשכנים הנמלטים מצפון, אלא בבודהיזם הטיבטי, דת שמבטיחה שחרור מייסורי העולם הזה. לא אוכל לכתוב הרבה על הדת המסקרנת הזו כי אינני יודע עליה מספיק (למעט העובדה הברורה שמדובר בדת, ממוסדת ופולחנית, ושתורתו של הבודהה היא חלק ממנה למרות שאנו נוטים לחשוב שהבודהיזם אינו דת), אך למטייל בסמטאות דרמסלה בולטים לעין הנזירים: לבושים בגלימות אדום-בורדו עמוק, בשיער מגולח וחיוך ירחי, ממוללים באצבעותיהם "מאלות" (מחרוזות תפילה), מתרגלים בחצר המנזר את השיעור היומי תוך מחיאת כף יד בודדה (מכה אחת, לא יד אחת) מדי כמה משפטים, משתטחים שוב ושוב על רצפת השיש הקרה בריטואל שנראה נצחי ומעייף, יושבים לתפילה במקדש כשהם יושבים בשורות מסודרות, המורים יושבים גבוה יותר (גובה הכיסא מסמל את המיקום בהיררכיה), שרים את מזמוריהם שנשמעים כמו הצ'אנטים ההינדים ולאזני גם קצת כמו תפילה יהודית, ואולי כל התפילות נשמעות דומה במקצת. י

אך החירות שמעניקה להם הרוח מלווה במאבק בכיבוש, מאבק עיקש אך לא אלים עד תמיהה בעינינו המורגלות ברוב דם שפוך במסגרת מאבקים לאומיים. בשנת 1950, כשנה לאחר שהוקמה, פלשה הרפובליקה העממית של סין לטיבט, חבל ארץ עצום בגודלו (כשני שליש מגודלה של הודו) שמעולם לא היה חלק מסין, ומאז מנצלת המעצמה הכובשת את כל עצמתה כדי להכחיד את טיבט העצמאית. לדיכוי עצמו (הערכות מסויימות מדברות על כ1.2 מליון טיבטים שקיפחו את חייהם) ולפגיעה ההעמוקה בזכויות האדם (אסירים פוליטיים ללא משפט, מאה אלף פליטים, ועוד) מצטרפת הכחדה שיטתית של התרבות הטיבטית: הרס של כ-6,000 מנזרים, הכחדת השפה הטבטית, ועוד ועוד דוגמאות מצמררות. י
כמה עצמה יש בבחירה של הטיבטים להמנע ממאבק אלים, ולמרות אכזריותו של הכובש, לחוש כלפיו חמלה. כמה עצוב שסיכוייו של המאבק הלא-אלים לשאת פירות קלושים כל כך. י
בקיץ 2008 תיערך בביג'ין אולימפיאדה, אירוע רב חשיבות סמלית בסוגיית התקרבותה של סין לשאר העולם ובתהליך הפיכתה למעצמת על. האם תישמע במהלך המשחקים האולימפיים זעקתם של הטיבטים? והיש סיכוי שמאבק צנוע וכה-אנושי זה להשבת מעט משאבד להם יגבר על עצמה כחנית ואינטרסים כלכליים? י
ואיפה אנחנו בסיפור הזה? י
י
בתמונה שצולמה במוזיאון במקלאוד גאנג', צילום של אב ובתו הנמלטים מטיבט דרך מעבר הרים.י
***
נכתב 25/5/07