Leh (Ladakh), Jammu & Kashmir

הודו נראית כה רחוקה מכאן. לדאק היא עולם אחר, יקום בפני עצמו, קרובה יותר לטיבט מאשר להודו, עם מראה כה מיוחד עד שנדמה לעיתים שאנחנו על הירח, או בכוכב כלשהו. זה מתחיל בנוף: בראשיתי, פראי, יבש, קר, משונן, אדמה שבורה ומחורצת, ,סלעים אדירים, ועל הפסגות שלג. וממשיך באנשים: אקזוטיים, חייכינים וחזקים; ילדים וזקנות, מוכרים בחנויות, נזירים בודהיסטים. כל לדאקי ראוי לצילום. י

הודו איננה כאן, ואולי היא כאן בהחבא, בין השורות, בנוכחות הצבאית האינטנסיבית ובלוחיות הרישוי המוכרות. הגיאוגרפיה הכופה בידוד יבשתי מהודו במשך שמונה חודשים בשנה; התרבות השונה: השפה הלדאקית, הדת הבודהיסטית, המוצא האתני והאוכל הטיבטי; והנוף השונה כל כך מזה של תת-היבשת הופכים את הטיול בלדאק לחלק נפרד במסע, טיול אחר. י

י

לה עצמה מחווירה אל מול הנוף שמסביב; עיר הבירה של חבל לדאק והבירה ההיסטורית של הממלכה הלדאקית היא לא יותר מעיירה קטנה ומאובקת. הגענו אליה כסנוניות ראשונות, תייירם ראשונים של תחילת עונת התיירות הקצרה שבין השלגים. בימים הראשונים אכן היה קר מאוד ומטיילים אחרים כמעט ולא נראו, חנויות רבות עדיין היו סגורות ותחושת אינטימיות נעימה עמדה באוויר. וכמו הצמחיה שנפתחת אחרי הקור הגדול של החורף פני הדברים משתנים במהירות מול עינינו, מדי יום העיר מתמלאת ונפתחת, וגם מזג האויר מתחיל להיראות כמו קיץ. י

***

נכתב 29/5/07, 30/05/07, 8/6/07