Kodaikanal, Tamil Nadu

רק שלוש שעות נסיעה ואתה בעולם אחר. מזל שחשבנו לקחת בתיק משהו חם: כי עלינו אל תוך ענן שהתעבה מסביבינו ולא איפשר לראות יותר מעשרה מטר קדימה. מהמישורים החמים של טאמיל נאדו אל "הגבעות", שהן הרים בכל קנה מידה: קודאיקנל שוכנת בגובה 2350 מטר, מקלט מהחום, המלריה, היתושים, הזבובים ושאר קשיי החיים של הדרום. י

ואני מיד מתגעגע לים ולשמש, והענן עוד יושב על הפסגות במשך ארבעה ימים, מסתיר את הנוף הפראי, הירוק והנפלא שנגלה רק אחר כך. קנינו בגדים חמים והלכנו לתור בין העננים. י

במהרה מסתבר שהישראלים הרבים הנוהרים לעיירת הנופש ההודית לא נשארים להנות מהאטרקציות המוצעות בה: רכיבה על סוסים, שייט באגם, גלידה ושוקולד תוצרת בית ושאר אפשרויות קייט ונופש, אלא מעדיפים לנסוע לכפר קטן ולא רחוק בשם ווטהקנל, ושם לשכור בתים ולעסוק באכילת פטריות אינטנסיבית, ובעישון ג'ראס ושאר עשבים מפיגי שיעמום. וויתרנו על חיי הכפר, הבישול העצמי, חיטוב העצים והטבע הפראי לטובת חיי הקייט והנופש. אולי תאמרו, החלטה מפתיעה; הפתעתי גם את עצמי. י

להיות סטלן אין פירושו שאתה מעשן או לא מעשן, זו גישה לחיים, או יותר נכון אורח חיים. יהיו טובים ונחמדים ככל שיהיו, הסטלנים הצעירים הללו אינם שכנים מעניינים במיוחד: פשוט אין עם מי לדבר. הם חיים בענן שלהם ואני, הספיק לי הענן האמיתי שכיסה אותנו. חזרנו מווטה לקודאי ואכלנו מרק וחביתה. בלי פטריות. י

***

נכתב 16/2/07