Cochin, Kerala

מיקומה ותכונתה כנמל טבעי מושלם, אידיאלי לסוחרי תבלינים ומלחים אחרים, הפף את קוצי'ן אבן שואבת לזרים שהגיעו אליה, נשארו בה והשאירו בה את עקבות תרבותם. נוצרים, מוסלמים, יהודים, הינדים; הולנדים, סורים, פורטוגזים, אנגלים, יהודים מארצות ערב ויהודים מאירופה. קהילות עשירות, ססגוניות ומגוונות, שצמחו על האיים והחוף שממול. הגענו אל קוצ'ין רבתי, רכובים על האנפילד הכבד, מתמרנים בתנועה הסואנת של ארנקולם, המרכז האורבני הצפוף שעל החוף, לכיוון "פורט קוצ'י", החלק העתיק של קוצ'ין היושב על אי בלב המפרץ. שאון העיר פוחת ואנחנו בעיירה ציורית, מוצאים מקלט בביתה של מאמא המשכירה כמה חדרים, ונהנים מתענוגות החיים המוצעים לתיירים הרבים; ובראשם, בית הקפה "קאשי" הנותן חסות לאמנות מקומית ומציע ארוחות בוקר כל כך טובות, שהן שוות אזכור בבלוג. י

לפני שנסעתי מיטל אמרה לי: "אתה נוסע לעשות את טיול השורשים שלי", כשסיפרתי לה שבטח אבקר בקוצ'ין כשאהיה בהודו. אז את הטיול שלך עוד תעשי בעצמך, אבל הנה ההתרשמות שלי: מלבד העובדה שכולם כאן קוצ'ינים, יהודות קוצ'ין המפוארת השאירה את עקבותיה בעיר, והרובע היהודי בפורט קוצ'י הוא חלק מ"מסלול החובה" של כל תייר המגיע לכאן. ממוקמות בו היום חנויות לממכר עתיקות ושוק תבלינים, מלבד כמובן בית הכנסת המיוחד: כ4 משפחות נשארו בפורט קוצ'י (יש עוד כמה משפחות בקוצ'ין רבתי) , אך בית הכנסות מושך אליו המוני מבקרים, מכיתות בית ספר של ילדים הודים הנכנסים אליו בטור מסודר, ועד קבוצות של טיולים מאורגנים על מדריכיהן: כולם מסירים את הנעליים בכניסה כאילו היה זה מקדש הינדי או מסגד, ונכנסים פנימה. ובפנים ארון הקודש ורצפה מכוסה אריחי חרסינה כחולים ומעוטרים, ואחרי מקדשים כה רבים, יפה להזכר שביהדות נמצא בארון הקודש לא פסל מקושט אלא טקסט. י

כמה חנויות ליד בית הכנסת ראינו את שרה כהן סורגת כיפות: היא לבנה אבל מדברת כמו הודית, ומסתבר שגם יהודי קוצ'ין הם קהילה מורכבת, שחורים ולבנים, צאצאי יהודי תימן ואירופאים שהגיעו מאוחר יחסית. היתה זו קהילה אמידה שהתפרנסה יפה כגשר בין הסוחרים הזרים לבין ההודים, עד שמכרה את כל נכסיה על מנת לממן בעצמה (!) את העליה ארצה, תוך מאבק בהנהגה בארץ שחששה ש"היהודים ההודים" יביאו איתם מחלות אקזוטיות. י

י

היה חם בקוצ'ין, והיתושים לא נתנו לנו מנוח. לאחר כמה ימים המשכנו לוורקלה. י

***

נכתב 13/2/07