Friday, February 2, 2007

Udipi, Karnataka


אנפילד. רויאל אנפילד בולט. השם לבדו מרטיט את גופם של גברים כה רבים. העצמאות בהתגלמותה, וללא ספק שוויץ חזק מאוד. עלינו על המכונה האימתנית בבוקר, אחרי שקשרנו אליה את תיקינו, ונסענו לראות את דרום הודו מקרוב, על "נשיונל הייווי 17", כביש החוף המערבי של הודו הנמשך מפאתי מומבאיי עד ליעדינו, קוצי'ן. אני הרגשתי שפרק אחד במסע הסתיים, וחדש מתחיל. י
חצינו את קרנטקה מצפון לדרום לאורך החוף, ולקראת ערב הגענו לאודופי. תחנת לילה שנבחרה בשל מיקומה, אך בעיקר בשל מקדש קרישנה השוכן בה. זהו קומפלקס מקדשים עצום, הבנוי מסביב למאגר מים מקודשים (באיזו דרך נס הגנגה עצמה זורמת לבריכונת הקטנה מדי 10 שנים. אם תרצו, תאמינו. כך ההינדים מאמינים). במרחב אחד נישאות דרשות מול עולי רגל רבים, בחלל אחר מנגנת להקה מוזיקה דתית, והמון המזבחות והפסלים זוכים לקידות, השתחוויות, צלצולי פעמונים, פרחים ומנחות מהמאמינים. י


נכנסו לקודש הקודשים: כמה כאוטית היא הדת הזו. אנשים משתחווים לפה וקדים לשם, מסתובבים בחוקיות נסתרת בין תמונות הלקוחות מהאפוסים הגדולים לבין נרות ופרחים הפזורים בערבוביה. בהחלט לא פלא ארכיטקטוני, או אמנות עוצרת נשימה, אפילו לא נקי. אבל את אווירת הקדושה יכול לחוש גם סתם עובר אורח שנקלע לשם לקראת ערב. י


אחרי שהפיל של המקדש בירך אותנו בלטפו את ראשינו בחדקו, הלכנו לנוח. י

***
נכתב 31/1/07 בקוצ'ין

No comments: