Hampi, Karnataka (Revisited)

אולי יותר מהכל, זה טיול של ניגודים, קצוות מתוחים המשלימים זה את זה.טינופת וקדושה, עוני ועושר, שכרון ופכחון, אמיתות ואשליות, להחזיק ולהרפות, שקיעות וזריחות, יופי חי וכיעור מכאיב, מודעות ועיוורון, רעב ושובע, נעורים ובגרות, הרים וים, המולה גועשת ושקט פנימי, שלוות עולמים וכאוס מוחלט. י

מאורות הניאון של באנגלור לשדות האורז של המפי. י

חם בדרום. סוף העונה. המרחבים צהובים יותר, השמש קופחת, עומס חום בשעות הצהריים. שתי מקלחות ביום, ושאיפה מתמדת להכנס לאיזה מקווה מים, אגם או נהר או שלולית, לטבול ולצנן את הגוף. המפי, הקיבוץ ההומה של לפני חודשיים, עכשיו עושה את העסקים האחרונים לעונה. מלצרים ועובדי מטבח נפאלים מצטרפים למטיילים ועולים צפונה, להרים הקרירים, להתחיל את העונה שם. י

טבעי לטייל לפי עונות השנה, אנחנו מכירים מושגים כמו "הגל העולה" ו"הגל היורד" בדרום אמריקה, כשאתה בוחר יעד לטיול טבעי לרצות להיות במקום שבו מזג האוויר אידיאלי לטיולים באותו זמן נתון. וחם בדרום, חם ומחמם, ובקרוב יגיעו המונסונים. חלק מהחיים פה, הקושי וההתמודדות של התושבים המקומיים עם מזג האוויר, נחסכים מהתיירים שממהרים להזמין מקומות על הרכבת הנוסעת צפונה. המפי מתרוקנת מול עינינו מתיירים. ביום שישי נעלה גם אנחנו על רכבת, שלושים ושתיים שעות, ונגיע גם אנחנו לצפון. כמעט. י

***

נכתב 7/3/07, 14/3/07

Thiruvannamalai, Tamil Nadu (Revisited)

נפגשנו בבוקר ליד דוכן הפירות על הדרך המהירה מאורוויל לפונדיצ'רי, ודילגנו אל האוטובוסים המקומיים. חזרה לטירוונמלאי. לא לכל מקום אני חוזר שוב באותו טיול, אבל הנה סיבה טובה לחזור לטירו': בכל ליל ירח מלא מקיפים את ההר. את הארונצ'לה. י

הגענו, התמקמנו בגסט-האוס באחד הרחובות הקטנים והנאים שבשכונה הסמוכה לאשראם, ומיד היה ברור שזה לא יום רגיל. הרחוב הראשי ההומה בדרך כלל באוטובוסים ריקשות אופנועים מכוניות המה עכשיו אדם. המוני אדם. כבר בשעות הצהריים זרם ההולכים היה גדול, והוא הלך וגדל לקראת שקיעה. עם ערב זו היתה כבר צעדה, אלפי טאמילים וגם אורחים מבחוץ הולכים מהר על הכביש הסובב את ההר, רבים מהם יחפים. דוכני משקאות ממתקים פירות מזון גלידות שתיה חמה פזורים לאורך הדרך, מספקים אנרגיה ומנוחה למי שעוצר. אבל נראה שהם לא עוצרים לרגע: 14 הקילומטרים שמסביב להר מכוסים באנשים. ואם עוצרים, אז דווקא במקדשים שבדרך, ויש הרבה כאלה; עומדים בתור, נכנסים, עושים מה שעושים במקדש הינדי, וממשיכים הלאה. י

החוויה עצמתית, למרות שהולכים על הכביש ולא בשביל שלרגלי ההר, ולמרות שעננים כיסו רוב הזמן את הירח המלא. צעדנו בקצב ובתוך ארבע שעות השלמנו את הסיבוב והגענו מותשים לחדרינו, מוותרים על ליקוי הלבנה שהחל כמה שעות מאוחר יותר. רבים מהצועדים, כך נראה, המשיכו בדבקות ללכת מסביב להר כל אותו לילה. י
ולמחרת שוב הכל רוגע, עוד ביקור קצר באשראם של ראמנה מהרישי, ובערב - מסיבת פורים (!) הזויה למדי; בלא תחפושת זמינה, קנינו שרשראות פרחים ליד אחד המקדשים ועטורים בהן שרנו ממיטב שירי החג. י

***

מחר נפרדים מטאמיל נאדו ונוסעים לבאנגלור. הטאמילים הם אנשים קשוחים וגאים, עם שפה ותרבות עשירה וייחודית, ואפשר לומר שהם "יותר טאמילים מאשר הודים". המדינה הידועה במקדשים הרבים ובמסורת ההינואיזם שלה רחוקה גיאוגרפית ממרכז התרבות ההינדית בצפון, ו"הדרום השחור" של הודו מציע למטייל בו חוויות מופלאות. י


***
נכתב 13/3/07

Arambol, Goa (Revisited)

לחיות כמו מלך - להיות מלך - להשקיף ממרפסת הארמון על הממלכה הפרושה לרגליך - ממלכה יפה יש לך - והשמש היא שלך, מלטפת בחמימות - והים הוא שלך, שולח גליו - והמים הם שלך, באגם המתוק, ובכיור ובמקלחת - העצים שלך מצלים, בעיקר דקלי הקוקוס - אתה ישן כמו מלך במיטה מלכותית ומתעורר בבוקר מלך - יושב לאכול ארוחת בוקר מלכותית - איזה מוזלי מלכותי - ושיירה הדורה בשירה ובצבע חולפת על פניך, לכבודך - ראה את האנשים הבאים והולכים - לארוחת ערב יש דגים ופירות ים - בבוקר שחית איתם - והנה הדולפינים מקפצים במרחק, משחקים איתך מחבואים - ניצחתי! - הנה אתם. - הוא בטח סובל ממקרה חמור של התפוצצות אגו, אתם חושבים - או שהוא קרא יותר מדי ספרים של גבי ניצן - ובכן, טועים אתם, לא קראתי את באדולינה - ולא מדובר פה בבעיה אלא בפתרון - לא בטעויות כי אם במקום הנכון - חזרת הביתה, אל מרפסת הארמון - וגם המוזיקה מושלמת

blue light 'tll dawn

***

אם אתה מריח כמו הים / ונראה כמו הים / ומרגיש כמו הים / כנראה שאתה ים. / לא, אתה עדיין לא שם // אם יש בך גלים / וטיפות מלוחות / ואתה גדול ויפה וסוער ושקט לפעמים / ואנשים בך שוחים, משתכשכים במימיך / וספינות עמוסות מטען מפליגות // נהרות אדירים זורמים אליך, / ולפעמים, נערות עירומות על חופיך, / נשארות עד השקיעה והולכות. // ולא אמרנו עוד אף מילה על הדגים

***

רגע, היא אמרה, אני לא מבינה, אתה / המלך או המשורר? / שתקתי ממושכות. הבטנו בגלים. / ובכן, אמרתי, זאת / באמת שאלה טובה. י