Hampi, Karnataka

אולי זה מגרש המשחקים של אלוהים, ואולי זו החצר האחורית שלו. שיחק לו בלגו, הילד, והלך לדרכו, משאיר את החדר הפוך. זה עולם של סמלים, וכדי להבין, מוצאים להם בני האדם הסבר. ובהמפי אפשר לראות סוג של הסבר, סלעים פרושים על פני גבעות, גבעות שהן סלעים ערומים, ומים זורמים מלמטה. אין שום הפתעה בלמצוא גם מקדשים מעשה ידי אדם בין האבנים, ובדיוק בגלל זה בחרו ממלכות קדומות לבסס את שלטונן בדרום הודו מהמפי. אלוהים פיזר סלעים, אנשים לקחו אבנים ועשו בהן סדר משלהם - מבנים, פסלים, מעשה אמנות ואומנות - ועכשיו אפשר לכרוע ברך ולהשתחוות לפני מעשה היצירה. ואפשר גם לחיות בתוכה, כבר לא סוחרים ביהלומים ובתבלינים כמו אותן ממלכות שנחרבו אלא מתגוררים בבקתות בוץ, מגדלים בננות ומתפרנסים מתיירים מערביים שבאים לכאן בהמונים, כי יש פה הרבה מעבר לארכיאולוגיה, גיאולוגיה והיסטוריה: יש פה שלווה כל כך גדולה, שקשה לתאר. י
והישראלים המתקבצים בהמפי, הם יודעים מראש לחצות את הנהר בסירה קטנה אל "הקיבוץ". אוכלים ארוחת ערב אל מול שדות האורז לקראת שקיעה, שוכרים אופנועים ונוסעים לשחות באגם, אוכלים ג'חנון עם רסק וביצה בשבת ויושבים יחד על הדשא, שרים שירים ומביטים למעלה, ענן שם בירח מסתבן, כמו שכתב מאיר. הירח מלא, והמבטים נפגשים. י