Wednesday, January 10, 2007

נעמיד פני יתומים


נעמיד פני יתומים
נחצה את הגדר
נשכב בעשבים הלוחשים
נישן ונתעורר
נישן ונתעורר
הבית צף על מים גועשים
ואת המציאות נסגור מאחורי הדלת
היא מחכה כי היא נמל והיא תהום
ומתגנבת דרך הסדקים ממילא
מחר נראה הכל לאור היום
***


עוד שיר שפתאום מגלה משמעויות חדשות במהלך טיול. מילים של צרויה שלו

1 comment:

Anonymous said...

כל כך אוהבת את השיר הזה...
יעל