Pushkar, Rajastan

Sacred cows makes the best hamburgers
- Mark Twain

עירה"ק פושקר מציעה לעולים לרגל את אחת החוויות המופלאות שידע האדם: שופינג. התרגשות אקסטטית אוחזת בעיקר בנשים, בשעה שהן הולכות לאורך רחוב השוק שליד האגם הקדוש: הן עומדות על המקח מול הסוחרים החרוצים, ושיאים חדשים של ריגוש נשברים כשהן מציגות לראווה לחבריהן לטיול את הרכישות החדשות. י

נכון, הפוגה קלה מהקניות אפשר למצוא בטיול בוקר למקדש שעל אחת הפסגות המקיפות את העיר. הולכים בחשכה, השביל מואר מדי פעם בנורת פלורסנט על קו החשמל העולה למקדש, וכשמגיעים למעלה יש מספיק זמן עד הזריחה בכדי לצלם כמה תמונות. ואפשר לצפות במשפחות הינדיות באות ל"גת" (במת הטבילה שליד האגם) וטובלות במים הקדושים, או לבקר באחד המקדשים הרבים הפזורים בעיר ובסביבותיה. אבל המסחור כה גדול, התיירים כה רבים, והתפריט בעברית בחלק מהמסעדות מטשטשים את קדושתה ודתיותה של העיר; אפילו הצליינים ההינדים עסוקים אחרי הטבילה בקניות בשוק. י

רגע של חסד: אחרי ארוחת ערב מעולה במסעדת הגג של רג'ו, וקינוח במעוז הישראלים "העין השלישית", אנחנו שבים לגסט האוס שלנו (בהרטפור פלאס, במיקום מעולה על גדות האגם, ועם עיצוב מינימליסטי מיוחד), כשקולות רמים של מוזיקה רועשת נשמעים ממש בסמוך. ברור שלא נוכל לישון ככה: הרמקולים ממש ליד מרפסת הגסט האוס. אנחנו עוקבים אחרי מקור הצלילים ומגיעים לקבוצה של כ-20 גברים היושבים במעגל, חלקם מנגנים ושרים אל מערכת הגברה הפועלת בווליום מקסימלי. הם שרים שירים ממה שנראה כספר קודש, ביושבם בסמוך לפסלים של אלים ממש על שפת הגת. מזמינים אותנו להצטרף, למחוא כפיים לקצב, ומסכימים שנצלם. אחד ההודים ההודים המזמרים שיושב מאחורי טופח על שכמי ואומר לי בעברית של מוכר בשוק של פושקר: "אחי, יש סיגריה?" י