ראמהיאנה
ה"ראמהיאנה", לפי ויקיפדיה, הנו אחד הספרים המקודשים ביותר בקאנון ההינדי, ואחד הטקסטים העתיקים ביותר בעולם. זהו צירוף של שתי מילים בסנסקריט: "ראמה", אחד מיצוגיו החשובים של האל, ו"יאנה", שמשמעותה הליכה, מסע, התקדמות. כלומר, מסעותיו של ראמה. במקורות ההינדים יש למילה "יאנה" משמעות עמוקה, בבטאה גם מסע כפשוטו, וגם את המסע הרוחני, ההתקדמות הרוחנית (קצת בדומה למילה הסינית "דאו", המוכרת בעברית כ-"טאו", שמשמעותה המילולית "דרך").
בספטמבר 2006 מצאתי את עצמי חופשי, ללא מחוייבוית וכבלים, והחלטתי לנצל את הזמן הפנוי על מנת לצאת למסע נוסף, הפעם להודו. מאז שחזרתי בשנת 2003 מהמסע הקודם, למקסיקו ומרכז אמריקה, לא יצאתי את גבולות הארץ, למעט ארבע גיחות קצרות לסיני. ובהחלט הגיע הזמן. בתחילה חשבתי לחזור למרכז אמריקה, ולהמשיך להעמיק בהכרות עם חבל הארץ שכל כך אהבתי.
אבל זה לא הזמן לחזור למקומות מוכרים. זה הזמן להתקדם, זה הזמן להפתח לתרבות אחרת, לנופים אחרים, לאורח חיים לא מוכר, לדרכים חדשות. הודו נמצאת אי שם בירכתי מוחי מאז למדנו עליה בשיעורי גיאורגפיה בסביבות כיתה ה'. האטלס בו התעמקתי במשך שעות בשמות המדינות שבתת היבשת, בתופעה המדהימה ששמה ההימאליה, במילה הזו, "אוורסט", עדיין נמצא פה בחדר. "בגלל שהוא שם".
להודו יש שם לא טוב כיעד לטיול, כי רבים הישראלים שנוסעים לשם למסיבות, סמים, שרוואלים ורוחניקיות ברופי וחצי. אבל במרחב העצום הזה, ששטחו גדול משטחה של אירופה, ישנם כל כך הרבה מקומות שונים ומשונים, שככל שאני קורא עליהם עוד אני מבין שחצי שנה בלבד לא תספיק.
התוכנית המתגבשת כעת היא להמריא מנתב"ג ב22 בנובמבר, בעוד כשבוע וחצי, לנחות בנדלהי ב23, ומשם לרג'אסטן, גואה, קרנטקה, קרלה, וטאמיל נאדו ככל שיספיק הזמן עד סוף פברואר. אז לטוס לכולכתה, ומשם דרך דרג'ילינג לסיקים. באפריל לבקר בנפאל, ולחגוג את יום הולדת 30 באנפורנה, ולאחר מכן להמשיך לאוטר פרדש ולאוטר אנצ'ל. זהו הזמן לחזור ולהזכר בשני פתגמים קלישאיים -אך נכונים: "כשאתה רוצה להצחיק את אלוהים, תעשה תוכניות". וגם: "החיים הם מה שקורה לך כשאתה עסוק בלעשות תוכניות אחרות". אז אני אנסח מחדש: התוכנית היא לעשות חיים.
למעשה, למסע העתידי הזה יש כמה מטרות. הראשונה היא: לשחרר. זוהי מטרה רוחנית, נפשית, אישית מאוד. בכל מסע יש מרכיב של התפתחות אישית, למידה עצמית וגדילה. הודו, אפילו יותר ממקומות אחרים, כך מספרים, מספקת מרחב מתאים לתהליך כזה. אני עדיין לא יודע אם זה נכון, ואיך. זה אחד הדברים שנגלה בדרך. ישנן מטרות נוספות, וכולן הן חלק מאותה התפתחות עצמית: ללמוד, לחוות, להכיר, וגם להגיע למקומות חדשים.
הבלוג הזה נוצר במיוחד לצורך המסע. אני אשתדל לעדכן מדי פעם, בכפוף לנגישות הטכנולוגית, ובעיקר לזה שיהיה לי מה להגיד. אשמח כמובן לתגובות, אפילו רק רק לדעת שקראתם.
י
בספטמבר 2006 מצאתי את עצמי חופשי, ללא מחוייבוית וכבלים, והחלטתי לנצל את הזמן הפנוי על מנת לצאת למסע נוסף, הפעם להודו. מאז שחזרתי בשנת 2003 מהמסע הקודם, למקסיקו ומרכז אמריקה, לא יצאתי את גבולות הארץ, למעט ארבע גיחות קצרות לסיני. ובהחלט הגיע הזמן. בתחילה חשבתי לחזור למרכז אמריקה, ולהמשיך להעמיק בהכרות עם חבל הארץ שכל כך אהבתי.
אבל זה לא הזמן לחזור למקומות מוכרים. זה הזמן להתקדם, זה הזמן להפתח לתרבות אחרת, לנופים אחרים, לאורח חיים לא מוכר, לדרכים חדשות. הודו נמצאת אי שם בירכתי מוחי מאז למדנו עליה בשיעורי גיאורגפיה בסביבות כיתה ה'. האטלס בו התעמקתי במשך שעות בשמות המדינות שבתת היבשת, בתופעה המדהימה ששמה ההימאליה, במילה הזו, "אוורסט", עדיין נמצא פה בחדר. "בגלל שהוא שם".
להודו יש שם לא טוב כיעד לטיול, כי רבים הישראלים שנוסעים לשם למסיבות, סמים, שרוואלים ורוחניקיות ברופי וחצי. אבל במרחב העצום הזה, ששטחו גדול משטחה של אירופה, ישנם כל כך הרבה מקומות שונים ומשונים, שככל שאני קורא עליהם עוד אני מבין שחצי שנה בלבד לא תספיק.
התוכנית המתגבשת כעת היא להמריא מנתב"ג ב22 בנובמבר, בעוד כשבוע וחצי, לנחות בנדלהי ב23, ומשם לרג'אסטן, גואה, קרנטקה, קרלה, וטאמיל נאדו ככל שיספיק הזמן עד סוף פברואר. אז לטוס לכולכתה, ומשם דרך דרג'ילינג לסיקים. באפריל לבקר בנפאל, ולחגוג את יום הולדת 30 באנפורנה, ולאחר מכן להמשיך לאוטר פרדש ולאוטר אנצ'ל. זהו הזמן לחזור ולהזכר בשני פתגמים קלישאיים -אך נכונים: "כשאתה רוצה להצחיק את אלוהים, תעשה תוכניות". וגם: "החיים הם מה שקורה לך כשאתה עסוק בלעשות תוכניות אחרות". אז אני אנסח מחדש: התוכנית היא לעשות חיים.
למעשה, למסע העתידי הזה יש כמה מטרות. הראשונה היא: לשחרר. זוהי מטרה רוחנית, נפשית, אישית מאוד. בכל מסע יש מרכיב של התפתחות אישית, למידה עצמית וגדילה. הודו, אפילו יותר ממקומות אחרים, כך מספרים, מספקת מרחב מתאים לתהליך כזה. אני עדיין לא יודע אם זה נכון, ואיך. זה אחד הדברים שנגלה בדרך. ישנן מטרות נוספות, וכולן הן חלק מאותה התפתחות עצמית: ללמוד, לחוות, להכיר, וגם להגיע למקומות חדשים.
הבלוג הזה נוצר במיוחד לצורך המסע. אני אשתדל לעדכן מדי פעם, בכפוף לנגישות הטכנולוגית, ובעיקר לזה שיהיה לי מה להגיד. אשמח כמובן לתגובות, אפילו רק רק לדעת שקראתם.
י
3 comments:
מתה עלייך!!!! אני באמת מאמינה שתמצא את המרחב לגדול ולהתפתח, הודו ואתה יאפשרו לך למצוא את המרחב בתוכך.
גם אני מת עליך, יקירתי.
היי רמי רם
כולי התרגשות לאחר שקראתי את הבלוג.
התיאורים על המקומות שבו ביקרתי ועדיין אני מרגישה את הריחות.
קשה לחזור לארץ לאחר מסע כזה למרות שזה היה קצר.
שותפי האהוב גאה בך על היצירתיות והכישרון.
תמשיך ואל תפסיק
אוהבת גלי
Post a Comment