Palolem, Goa

מי שאומר שזה החוף היפה ביותר בהודו, ודאי יכול לראות בעיני רטנגן. לסנן את הצפיפות, המחירים הגבוהים ופיתוח היתר, להעלים מעיני רוחו את 150 המסעדות הנושקות זו לזו סביב המפרץ הקטן, על מיטות השיזוף השולחנות הכסאות המוכרים הרוכלים מנקי האזניים הרמאים המוזיקה המתערבבת השתדלנים והאירופאים שבאו לנפוש. י

בטח תאמרו לעצמכם, נשמע שהוא מתלונן, יושב לו על החוף בגואה, נשאר שם שבוע שלם, ומה בכלל הוא עושה שם? כשמצפון שוכן אגונדה, חוף יפה לא פחות ובו כמעט ואין דבר מכל הנ"ל. או בפטנם, רק 5 דקות נסיעה דרומה, ובו אווירה רגועה יותר, אנשים עושים יוגה על החוף ואפשר לנשום עמוק, ואפילו לקחת סירה לצידו השני של הנהר הזורם מדרום לחוף ולעבור לחוף הצבים הנטוש לגמרי, רק להתפשט ולהכנס למים הצלולים ואיש לא יטריד אותך. י

ובכן, אני לא מתלונן, אולי הפיתוח הרב קצת מסתיר את היופי הטבעי, אבל הקסם עדיין שם, על המרפסת יש ערסל, השכנים טובים בעיני, ומאחורי החושה חונה אופנוע "פולסר" שעליו אפשר לרכב לטיולים יפים בגואה, ולהגיע לאותם חופים קסומים ועוד הרבה. עד כאן גואה, מדינה קטנה ויפה, שחלקה הצפוני נראה כמו מושב גדול וחלקה הדרומי טובל ביערות ירוקים הגולשים אל כל אותם חופים כחולים. את המסיבות המפורסמות לא מצאתי פה, רק שקיעות ושקיעות ושקיעות. י

ומכאן, בחזרה להודו. י

***

נכתב 22/1/07

מאה אחוז אור, מאה אחוז קסם

So in the magic love you can believeif
good vibes are true then why do they leave
everything is under the spot light of the sun
there is enough of her light for everyone

put your trust in the wind and you'll find it
don't let you emotions blind it
even when you look down you'll see there is ground

hundred percent light coming down now and jumping back up yo
hundred percent magic comes to free you

Remember a man sitting under a tree
waiting for something to come set him free
there must be a truth that is stronger than it all
nothing to hold on to and no where to fall

put your trust in the wind and you'll find it
don't let your emotions blind it
you can try to look high and see there is sky

hundred percent light coming down now and jumping back up yo
hundred percent magic comes to free you

***
אפשר גם לשמוע את השיר המקסים הזה בדף של יעל דקלבאום, שכתבה אותו.

Arambol, Goa (Revisited)

לחיות כמו מלך - להיות מלך - להשקיף ממרפסת הארמון על הממלכה הפרושה לרגליך - ממלכה יפה יש לך - והשמש היא שלך, מלטפת בחמימות - והים הוא שלך, שולח גליו - והמים הם שלך, באגם המתוק, ובכיור ובמקלחת - העצים שלך מצלים, בעיקר דקלי הקוקוס - אתה ישן כמו מלך במיטה מלכותית ומתעורר בבוקר מלך - יושב לאכול ארוחת בוקר מלכותית - איזה מוזלי מלכותי - ושיירה הדורה בשירה ובצבע חולפת על פניך, לכבודך - ראה את האנשים הבאים והולכים - לארוחת ערב יש דגים ופירות ים - בבוקר שחית איתם - והנה הדולפינים מקפצים במרחק, משחקים איתך מחבואים - ניצחתי! - הנה אתם. - הוא בטח סובל ממקרה חמור של התפוצצות אגו, אתם חושבים - או שהוא קרא יותר מדי ספרים של גבי ניצן - ובכן, טועים אתם, לא קראתי את באדולינה - ולא מדובר פה בבעיה אלא בפתרון - לא בטעויות כי אם במקום הנכון - חזרת הביתה, אל מרפסת הארמון - וגם המוזיקה מושלמת

blue light 'tll dawn

***

אם אתה מריח כמו הים / ונראה כמו הים / ומרגיש כמו הים / כנראה שאתה ים. / לא, אתה עדיין לא שם // אם יש בך גלים / וטיפות מלוחות / ואתה גדול ויפה וסוער ושקט לפעמים / ואנשים בך שוחים, משתכשכים במימיך / וספינות עמוסות מטען מפליגות // נהרות אדירים זורמים אליך, / ולפעמים, נערות עירומות על חופיך, / נשארות עד השקיעה והולכות. // ולא אמרנו עוד אף מילה על הדגים

***

רגע, היא אמרה, אני לא מבינה, אתה / המלך או המשורר? / שתקתי ממושכות. הבטנו בגלים. / ובכן, אמרתי, זאת / באמת שאלה טובה. י

נעמיד פני יתומים

נעמיד פני יתומים
נחצה את הגדר
נשכב בעשבים הלוחשים

נישן ונתעורר

נישן ונתעורר

הבית צף על מים גועשים

ואת המציאות נסגור מאחורי הדלת

היא מחכה כי היא נמל והיא תהום

ומתגנבת דרך הסדקים ממילא

מחר נראה הכל לאור היום

***

עוד שיר שפתאום מגלה משמעויות חדשות במהלך טיול. מילים של צרויה שלו

Hampi, Karnataka

אולי זה מגרש המשחקים של אלוהים, ואולי זו החצר האחורית שלו. שיחק לו בלגו, הילד, והלך לדרכו, משאיר את החדר הפוך. זה עולם של סמלים, וכדי להבין, מוצאים להם בני האדם הסבר. ובהמפי אפשר לראות סוג של הסבר, סלעים פרושים על פני גבעות, גבעות שהן סלעים ערומים, ומים זורמים מלמטה. אין שום הפתעה בלמצוא גם מקדשים מעשה ידי אדם בין האבנים, ובדיוק בגלל זה בחרו ממלכות קדומות לבסס את שלטונן בדרום הודו מהמפי. אלוהים פיזר סלעים, אנשים לקחו אבנים ועשו בהן סדר משלהם - מבנים, פסלים, מעשה אמנות ואומנות - ועכשיו אפשר לכרוע ברך ולהשתחוות לפני מעשה היצירה. ואפשר גם לחיות בתוכה, כבר לא סוחרים ביהלומים ובתבלינים כמו אותן ממלכות שנחרבו אלא מתגוררים בבקתות בוץ, מגדלים בננות ומתפרנסים מתיירים מערביים שבאים לכאן בהמונים, כי יש פה הרבה מעבר לארכיאולוגיה, גיאולוגיה והיסטוריה: יש פה שלווה כל כך גדולה, שקשה לתאר. י
והישראלים המתקבצים בהמפי, הם יודעים מראש לחצות את הנהר בסירה קטנה אל "הקיבוץ". אוכלים ארוחת ערב אל מול שדות האורז לקראת שקיעה, שוכרים אופנועים ונוסעים לשחות באגם, אוכלים ג'חנון עם רסק וביצה בשבת ויושבים יחד על הדשא, שרים שירים ומביטים למעלה, ענן שם בירח מסתבן, כמו שכתב מאיר. הירח מלא, והמבטים נפגשים. י

מרים

בתי מרים
צאי לדרך, היי מי שאת
זה לא משנה אם אבא שלך הוא פקיד הסתדרות או מורה
אם הוא כתב ספר שירים ואם
אמא שלך מחכה לך בבית, דואגת.

יש לנו כח ועוד הרבה יאמר,
אבל עכשיו הדרך מחכה לך
וגם אם תקחי בתרמיל
תמונה של הבית, צלילים מוכרים,
כתבי את השירים שלך בעצמך.

נשמי עמוק, ילדתי הקטנה,
בסרט הזה את הגיבורה, בלי ספק. י