Pokhara, Nepal

הרי ההימאליה: המון אדמה שעלתה ממעמקים עם התנגשות תת היבשת ההודית באסיה, נמחצת מלמטה וממריאה לשחקים, גג העולם. ומיד עם עליתה באו המים מלמעלה וחתכו בסלעים בכח ובהתמדה, יוצרים את הנוף הפראי, מצמיחים את הירוק הזה, זורמים בנהרות, בנחלים, במפלים, בלא הפסק. נפאל בנויה על הרים ונהרות: הכבישים מתפתלים בוואדיות, מים זורמים כל הזמן למטה, גשרים ועוד גשרים מעליהם, לרכבים ולאנשים, מתוחים או בנויים מעל המים הזורמים. "אי אפשר להכנס לאותו נהר פעמיים". י

י

דחוסה בין הודו וסין, שתי המדינות המאוכלסות בעולם, נפאל הקטנה ("רק" 27 מיליון איש) היא בעצמה התנגשות היבשות. תערובת מוזרה בין תרבות שקרובה ברוחה לעמק ההינדוס שמתחת להרים, ממנו הגיע ההינדואיזם והשפה הנפאלית הקרובה להינדי, הנסיעה בצד שמאל של הכביש וכלי רכב וממתקים מתוצרת הודו; לבין מה שמסמלת הרמה הטיבטית שמצפון: טיבט הכבושה (ופליטים טיבטים רבים משפיעים גם הם על הנוף האנושי והתרבותי של נפאל) והגבול עם סין. בשונה מהודו, נפאל היא חלק מ"המזרח", במראה ובאווירה. ולפתע פוגשים מטיילים שבאו מסין (וגם מקמבודיה, לאוס, תאילנד, בורמה, הפיליפינים וכו'...) ומספרים סיפורים על המסע שלהם, ואנחנו מספרים בשבחה של הודו, ונקודת המפגש של הודו עם אסיה הופכת מוחשית עוד יותר. י

י

ויש את הגעגוע להודו, שרבים מעידים עליו: למרות היופי והייחודיות של נפאל, למרות שגם פה יש פרות ברחוב ואוכל הודי וילדים רעבים ברחוב ועוד אלף ואחת נקודות השקה, עדיין חסר בעיני הקסם הייחודי כל כך שיש בכל פינת רחוב מזוהמת בהודו. מן הסתם הכל בראש, הרי לא מדובר בעובדות אובייקטיביות אלא בקסם שלא ניתן להגדירו במילים, אבל מעבר הגבול מאפשר את נקודת המבט הזאת על הטיול בהודו, תחושה שאפשר להבין רק כשמסתכלים מבחוץ. י

***

קרדיט: התמונה של נהר הקאלי גנטאקי צולמה בידי רוני